תוכן

ב) והענין, כי הלא ז"א מלביש א"א מטבורא דלבא, שהוא חצי ת"ת, ובתוכו מתלבש א"א, עד סיום יסוד שבו. והנה מאותו חצי הת"ת, נעשה גלגלתא שלו, אך ג' מוחין שלו, נעשין מנה"י דא"א. וז"ס הרומז בתוספתא פ' בשלח ד"ן, עד לא אשתכח אוירא דכיא כו', כי כבר הודעתיך, כי ג' בחי' היה לז"א: א', במעי אמא, כי אז היה ו' זעירא, ג' לבד, והם נה"י דז"א, כי הג' נתעלו למעלה במעי אמא, ושם לא היה רק ג' כלילן בג'. פי', שכבר הודעתיך, כי או"א שיעורם עד טבורא דלבא, והם כללות חג"ת דא"א, ואז כאשר נתעלו אלו הג' נה"י' למעלה באו"א, נכללו בג' דחג"ת של א"א, וז"ס ג' כלילן בג', ולכן אלו הג' הם ו' זעירא, כנודע כי ו' גדולה הם חג"ת, ושם בסוד העיבור נתארכו הטיפין אלו, ונעשו לז"א בהיותו תוך מעי אמא מסוד הבינה ג' אחרים, ואז יצא לחוץ, כלול ו"ק, מחסד עד היסוד. ובזה תבין מ"ש באדרא, מענין ב' עטרין דאו"א, שהם חו"ג, והבן זה, כי שם מקומם באו"א.