תוכן

ו) והנה כדי שיתבאר לך זה, צריך לדעת הקדמה א', והוא, כי יש חילוק בין פעם א' בעת אצילות, לזמן שאחריו. כי בפעם א' שבכולם, שהוא כאשר נשאר אור הזכר של הכתר בעת הסתלקות הא', ואח"כ בהתפשטות ב' כשנכנס החכמה בכלי הכתר, אז לא נכנס בכלי של הזכר, רק נכנס בכלי הנוק' עצמה, שהוא בסוד ה' של י"ה, והיה זו"נ בב' כלים. אך בהסתלקות ב', אשר היו עולין זו"ן שניהם למעלה, ואז נשתוו שניהן יחד, וקבלו כולם ביחד הארה מן כתר עליון, ולכן כאשר באים וחוזרין בכלים שלהם, אז נכנסין שניהן בכלי של הזכר, והמלכות של הנוקבא נשאר (נ"א אשר) בכלי של הה' שלה כנ"ל. וכן הענין תמיד, אחר הפעם הראשון, כי לעולם הזו"ן נשארין בכלי הזכר, ושם מזדווגים ביחד. נמצא כי היו"ד שהוא הכלי (נ"א בכלי) של הזכר, שם היו שניהן זו"ן, ואז כאשר הם מזדווגים, אין הנוקבא סובלת אור הזכר, רק מן הו"ק שלו, ומזווג זו"ן אלו אשר נכללו באות י' פשוטה, אז יוצא מהם דוגמתן ב' בנים זו"ן, והם סוד ו"ד מילוי יו"ד.