תוכן

ה) ולהבין ענין השכ"ה, וענין הרפ"ח, צריך לבאר המאמרים הנ"ל, וגם המאמר בפרשת בא דף ל"א ע"ב, וז"ל, כי יהיה נערה בתולה, נער כתיב, מ"ט, שכל זמן דלא קבילת דכר, אתקריאת נער כו'. כי הנה שם אדנ"י, מורה על הדין כנודע, וכן ג' אותיות האחרונות הם די"ן, ונשאר אות ראשונה שהוא אל"ף, והוא בחי' הרחמים, המשותפים עם הדין שבה, ואות א זה, מורה ע"ש אהי"ה, שהוא רחמים, וזה הטעם שנקרא מלכות בספר הזוהר דינא רפיא, לפי שמתחברת (דין) עם אל"ף, שהוא רחמים כנ"ל, ואז הוא דינא רפיא.