תוכן

ב) וכבר נת"ל, כי ז' אורות הם, אלא שנ"ה נחשבין לא', כי ב' פלגי דגופא הם. ויאח"כ ירדו הה' אורות, בכלי של גבורה, וירד ג"כ עמהם הרשימו של חסד. פי', כי נודע, שכל הה' ספירות: מחסד עד הוד, כל אחד מהם, נותן חד רשימו שלו, בספירה יסוד. כי לסבה זאת נקרא יסוד, כל. לפי שהוא כולל כולם, וע"כ כ"א מוריד רשימו חד ליסוד, ולא יכול לסבול ומת ונשבר. ואח"כ ירדו הד' אורות, וב' רשימין של חו"ג, בכלי הת"ת, ונשבר גם הוא וירד, וכעד"ז עד שירדו שש (נ"א ב') אורות, וה' רשימין, בכלי היסוד, ולא היה יכול לסובלם, ונשבר, וגם הוא ירד. וכשבא אור המלכות, לא בא אלא הוא לבדו, ועכ"ז לא היה יכול לסבול, ונשבר גם הוא וירד. וטעם הדבר, כמו שהודעתיך למעלה, כי העקודים כאשר חזרו האורות שנית להכנס בכלים שלהם, לא נכנסו ממש בכליהם, רק בכתר נכנס אור החכמה וכו', ובכלי היסוד נכנס אור המלכות, ונשאר כלי המלכות ריקם, אשר לסבה זאת נקרא המלכות אספקלריא דלא נהרא, דלית לה מגרמה כלום, ונקרא עניה ודלה, (וכל זה) כי האור שנכנס אח"כ בכלי של המלכות, אינה אור שלה, רק אור חדש מזווג או"א, כמבואר אצלינו. וזה ענין מ"ש לעיל אספקלריא דלא נהרא, דלית לה מגרמה כלום, רק האור שלה הוא ממקום אחר, וזכור ענין זה. והנה כיון שכל אלו הכלים של הנקודים, נעשים בהסתכלות העין בעקודים כנ"ל, לכן כיון ששם (נ"א שכאן) היה חסר בחינת אור המלכות, מן הכלי שלה, גם זה הכלי של המלכות דנקודים היה חסר, ולא יכלה לקבל אור שלה ונשברה.