תוכן

ב) ונתחיל לבארם מן היסוד, שהוא אחרון מן המניחים רשימו, ונאמר, כי בעת עלייתו (נ"א עלות) מן היסוד, אל מקום ההוד, עד למעלה, מניח רשימו, במקום שהיה היסוד, לצורך המלכות, ואותו הרשימו אינו מסתלק לעולם משם, אפי' כאשר המלכות חוזרת ועולה להמאציל. וכן עושין כל שאר הספי', חוץ מן המלכות כנ"ל. והנה זה הרשימו, הוא מן האור הראשון, שהיה יורד דרך יושר, ואור הבא ביושר, הוא רחמים. והאור הבא בדרך חזרה למעלה, הוא אור חוזר, והוא דין. והנה הרשימו זה, הוא דרך יושר, והוא רחמים. והנה נודע, כי כשבאו הספי' של העקודים, היו פניהם למטה, כי כוונת ביאתן היה, להאיר למטה, לכן פניהם היו דרך המקבלים. אבל בחזרתן לעלות למעלה, אז הפכו פניהם למעלה נגד המאציל, ואחוריהם למטה. והנה בעלות הכתר אל המאציל, אין ספק, כי לעולם אין אור המאציל נפסק אפילו רגע א', מן המקבלים הנאצלים, רק ההפרש הוא, כי בעת ההיא אשר הכתר היה עולה למעלה, אז האור ההוא היורד מהמאציל, יורד ממנו אל הספי' (נ"א האחרת והיה בא) דרך אחוריו, שהרי הוא הפך פניו למעלה, ואחוריו לנאצלים, והי' דינין כנ"ל. (נ"א וא"כ אותו האור הבא אל הספי' הוא בא דרך אחורי הכתר והוא דין) ועד"ז בשאר ספי', בעת שהיו חוזרין ועולין.