תוכן

ב) והנה עתיק יש בו שם מ"ה דכורא שבו, וב"ן נוקבא שבו. וכן א"א, מ"ה דכורא, וב"ן נוקבא. אך משם ואילך, לא היה כך, והיו שם ב' שינוים, ושניהן א'. והענין, כי בא"א ועתיק, היה הזכר והנקבה שבכל פרצוף מהם, מחוברים יחד בפרצוף א', כי עתיק הוא ונוקבא פרצוף א', לכן הזכר היה ממ"ה לבדו. והנוקבא דב"ן לבדו. וכן הענין בא"א. אך משם ואילך, נפרדו הזכרים מהנקבות, כי אבא זכר, ואמא נקבה, ואינם מחוברים כמו עתיק וא"א, אמנם הם נפרדין בב' פרצופים, זכר לעצמו, ונוקבה לעצמה.