תוכן

כא) וז"ס פ' פנחס, דף רכ"ב, כי בלילה תרעין דג"ע סתימין, דאינון עיינין דלבא, כגוונא דתיבת נח, דכל נהורין סתימין בגווה, ואינון מלאכין דמתפשטין בכל איברי דגופא, כולהו סתימין בלבא, כי הנפש יש בה אחיזה להקליפות, בהיותן בלי רוח, בסוד גם בלא דעת נפש לא טוב, לכן נסגרת ונסתמת היא וכחותיה תוך הלב, מפני מי המבול הם המזיקין. והענין, כי בהיותה מתפשטת נאחזים בה, ובהסגירה, אין מי שיוכל לינק משם, בסוד גן נעול אחותי כלה גל נעול מעין חתום. והבן זה, בסוד חותם בתוך חותם, שצריך ליין כדי שלא יתנסך.