תוכן

א) סוד הצלם, שמסתלק מן האדם ליל הושענה רבא. כדי להבינו, נקדים לך מה שאחז"ל כי האדם יש לו בבואה ובבואה דבבואה. אך השדים אין להם בבואה דבבואה, רק בבואה לבדה. והענין, כי הלא כל הדברים שבעולם, כולם יצאו ונולדו מן זווג זו"נ בודאי. והנשמות של בני אדם, ואפילו נשמות השדים, כולם נבראים מהש"י, ע"י זווג זו"ן בודאי, כי הכל מעשה ידי הש"י הוא בודאי. וכבר בארנו, כי האדם כשמזדווג בנוקבא, מוליד נשמות בני אדם, וכשמוציא ח"ו זרע לבטלה, אז מוליד נגעי בני אדם, שהם רוחין וכו'. וכן הענין למעלה, כי לפעמים הז"א רוצה להשפיע בעולם, ומזריע הנשמות, ואם ח"ו בעת ההיא חוטאים ישראל למטה, וגורמים שהנוקבא עליונה תרד למטה, ותתרחק מבעלה, ואז החיצונים מקבלין אותן טיפין, ונעשו שידין רוחין לילין, באופן כי נשמות בני האדם באים מזו"נ. אך השדים הם מדכורא בלתי נוק'. ולכן בני אדם, יש להם ב' צללים, בבואה ובבואה דבבואה, שהם א' מן הדכורא, וא' מן הנוקבא. אך השדים, אין להם רק בבואה א' לבד, שהוא אותו של הדכורא כי של נוקבא לא יש להם.