תוכן

ד) גם בפסוק לב נשבר ונדכה, שבמזמור בבא אליו נתן הנביא, נתן לי מורי זלה"ה יחוד גדול, שאכוין בו קודם השכיבה, כנודע אצלי מנהג היחודים הללו מה ענינם, ואיני זוכר אלא קצתה, ועלה בדעתי להעתיק פה, כי נראה לעניות דעתי כי טוב לכוין הדבר גם עתה כן. ל"ב: הם ל"ב נתיבות, ל"ב אלהים עובדא דבראשית, "לב נשבר ונדכה, ר"ת גי' אלהים. "לא "תבזה, ר"ת גי' ת"ל, והם סוד חמשה שמות אלהים גימטריא ת"ל, שמשם נמשכין בחינת תלתלים וקוצי דשערי דאריך אנפין, היוצאין מה' גבורות שבדעת שלו, שהם ה' אלהים, לכן נרמז ונכתב ג"כ שם אלהים בבירור, באמרו אלהים לא תבזה, ולהודיע כי שורש הת"ל, הם משם אלהים, ולהמתיקם בסופי תיבות של פסוק הנ"ל, כיצד: שם אלהים הפשוט, הנרמז בראשי תיבות לב נשבר ונדכה, תמתיק בסופי תיבות שהם בר"ה, שהוא גי' או"ר, והם סוד אל"ף למ"ד אהיה ע"ה, כמבואר אצלינו. וחמשה אלהים, גימטריא ת"ל, הרמוזים בראשי תיבות "אלהים "לא "תבזה, תמתיקם בסופי תיבות אלו עצמו, הם ג' אותיות מא"ה, שהוא גימ' מ"ו, מלוי הוי"ה דע"ב. גם תכוין, כי ראשי תיבות "זבחי "אלהים "רוח "נשברה, ראשי תיבות חר"ן, שהם סוד ג' אלהים שבגרון, וזהו זבחי אלהים רוח נשברה. ותכוין להמתיק על ידי סופי תיבות אלו עצמן, שהם בגימטריא הוי"ה דס"ג.