תוכן

ז) ואמנם איך יצאו או"א מזווג זה הוא, כי כבר נתבאר לעיל, כי לא הוצרך זווג זה, רק לצורך מוחין ונה"י שלהם לבד, לכן הספיק להם זווג הפה, כי הלא תמיד או"א הם נכללין במזלא, תיקון ח' (די"ג) ת"ד, כי הלא תליין בשקולא עד טבורא. והנה יש הפרש א', והוא, כי לפעמים אין או"א שלימים, רק חסירים מנה"י, אע"פ דאתכלילו במזלא, אך כאשר נעשה הזווג הזה של הפה דא"א, אז נעשו כל התקונים של הד', העומדין בין תיקון ח' לתיקון י"ג, וכולם נתחברו יחד, ונכללין בהם או"א, כי כבר ידעת, כי הגרון סוד גולגלת דילהון, והנה אם תביט באדם כשכופף ראשו, אז הגרון מכוסה, ונכלל בסיום לחיי הראש. אך כשזוקף ראשו, אז מתראה הגרון, וכשהזווג עליון דפה דא"א נעשה בסוד נשיקין, אז יורד למטה מסיום הפה, בסוד כפיפת ראש, ואז נכלל הגרון בהם ממש, והוא סוד ראש דאו"א ויורד עד נה"י דאו"א, שנכללו בראש ז"א, גם אלו הד' תקונים, שבין ב' מזלות, תיקון ח' וי"ג, הם מתחברים ונכללים ברישא דאו"א, שהוא הגרון, ונעשים שם מוחין ובעבור אותו שפע המתרבה אז מכחם מתארך גוף או"א, ונה"י שלהם, כי אותו החלק הג' מת"ת דא"א, שנשאר (שם) מב' חלקי הת"ת, שנעשו ב' דעות לאו"א, נעשה ממנו חלק הגוף לאבא, כולל חג"ת, וחלק הגוף לאמא, כוללת חג"ת, וזה סוד הגוף. ומרבוי השפע, נעשין ג' אחרים, נה"י לאבא, ונה"י לאמא.