תוכן
א) ודע, כי למעלה באמא עלאה, יש ג' בחי': א', נקרא סמ"ך, ונקרא בינה. והב' נקרא
ם סתומה, ונקרא תבונה, והג', נקרא ד' ונקרא ג"כ תבונה. וזאת התבונה, שהיא בחי' הג', היא אשר מתלבשת נה"י שלה תוך ז"א, להעשות לו מוחין. וכאשר ז"א ותבונה זו, שהיא הבחי' הג', המתלבשת בז"א, בהיותן שניהן עולין למעלה אצל הבחי' הב', שהיא
ם סתומה, תבונה ראשונה, אשר היא ב' אל הבינה, ועליה נאמר אני ישנה, אותיות שני"ה, ואז נכללת תבונה הב' בתבונה הא', ואז שתיהם נקרא תבונות, ואו ז"א נאמר עליו, ואיש תבונות ידלנה. כי הרי עולה עמהם למעלה, ונכלל בשתיהן, ועתה דולה ומשקה אפילו מאותה תבונה הא', וזהו ידלנה, לשון יחיד.
