תוכן

ד) והנה דע, כי האותיות אשר בצורת תגין, אשר בכתר בינה, שהם צורת אותיות של שמות הנקודים שבחכמה כנ"ל, אינם אלא ז' אותיות אלו, שהם שב"א סג"ל, וחשבונם גימ' ת"ג, וע"כ כתר הבינה, נקרא תגין והבן זה. והטעם אל הנ"ל הוא, כי כבר נתבאר, כי כתר דאמא, הוא בת"ת דאבא. ונשארו ח"ג דאבא, בבחי' תגין על הכתר דאמא, ואינם נכנסין בה, רק מאירים מרחוק, כדמיון התגין על האותיות. לכן לא נזכר בכתר דבינה, רק ז' אותיות אלו, שהם סגו"ל ושב"א, בצורת תגין, לרמוז אל הנ"ל, שח"ג דאבא, שהם סגו"ל שב"א, הם בצורת תגין על אותיות דאמא, גם כי מספרם עולה ת"ג, כנ"ל. נמצא, כי בחי' אותיות של ח"ג דאבא, שהם שב"א סגו"ל, הם נעשים תגין על כתר דבינה, והבן זה מאד. ולפי שהבינה היא נקבה, לכן גברה הגבורה, וקדמה נקודתם אל נקודת החסד שהוא זכר, לכן הוא כסדר זה שב"א סגו"ל, ולא סגו"ל ושב"א. וכן הענין בנקודות, של (ז"ת ל"ג) ט"ת דאבא, שהם אותיות, של טעמים שבכתר דאבא, המשל בזה, כי ז' דזרקא הוא כזה:(ציור של אות ז' המורכבת מנקודות) וכן הענין בטעמים שבכתר דאבא, שהם אותיות בציור עגולים, והם אותיות של בחינה אחרת שלמעלה ממנו, ודי בזה, כמ"ש בשער היחודים.