תוכן

ט) אמנם ג' עליונים של וא"ו מהפנימיות שלו, אשר נעשו חיצו' אל הפנימיות ב' חלקים, שירדו למטה בג' של הוא"ו כנ"ל, אינם מכלל התבונה, כיון ששרשם מן וא"ו, שאינה מן התבונה, וגם נכנסו ביו"ד דמלוי ה"י דבינה עצמה, ולכן אינו מצטרף עם הס"ג. אמנם עכ"ז, יש בהי' א', והוא כי עכ"ז חיצוניות של וא"ו זו, נתלבשה בב' ההי"ן של התבונה כנ"ל, לכן הם עדיין בכלל התבונה בבחי' א', והוא כי ג' חלקים אלו, הנעשה היצוניות לפנימיות ב' חלקי העליונים של הי', הנה הם במספר ה' חלקים, והם סוד ה' אחרת, דוגמת ה' תתאה המתלבש בז"א, וה' זו אינה לא מבינה, ולא מתבונה, ונשארת בסוד מקיף אל כל התבונה, שהם נ"ח וה' תתאה מכולם, הרי ס"ג. והרי עתה, הם ה' לעילא, וה' לתתא, נ"ח באמצעיתא, ואם תחבר נ"ח עם ה' תתאה, יהיה ס"ג. וכן אם תחבר ה' עילאה עם נ"ח, יהיו ג"כ ס"ג. וז"ס, אלה תולדות נ"ח נ"ח, ודרשו רז"ל, נייחא בעלאין, נייחא בתתאין. והוא מ"ש בענין זה, כי בהתחברות נ"ח למעלה בה' עלאה, יהיה ס"ג. ובה' תתאה ס"ג. והכלל בעצמו, שורש ס"ג, הרי ג' מיני ס"ג. ובפ' בתרא נבאר עניינם.