תוכן

ב) והענין, כי הנה הנה״י דאבא, מתלבשים תוך נה״י אמא, וכולם מתלבשים תוך ז״א. ואמנם עד מקום החזה, עד שם כל האורות סתומים הם, ושם בחזה מתגלין כנודע. ואמנם ההפגעה והארה הראשונה, שיוצאים אלו האורות בכח במרוצה מתוך היסוד דאמא, אשר תחלה היו שם צרים ונוגשים ודחוקים, ועתה כשיוצאים, בהפגעה ראשונה, מאירין באור נמרץ וגדול מאד, שם תיכף בצאתן, עושין שם רושם גדול מאד, ושם נרשמים האורות דאו״א כולם כאחד, אור נפלא וחזק מאד, וקרוב אל מעלת האור שהניחו במוחין, אך ודאי שהוא יותר קטן ממנו במעלה, וזאת הארה, נקרא לב האדם, לכן המוח האדם, הוא עיקר האדם, והלב שני לו, כנודע.