תוכן

א) בחי׳ א׳, הנה תחלה קודם התיקון, היה ז״א בסוד ו' נקודות נפרדות זו מזו, והיה נקרא רה״ר, כנזכר במקומו. ונקרא ו' של הוי״ה, כמנין ו' נקודות שהיה אז בו. ואז היה המלכות ג״כ, נקודה אחת שביעית אליו, והיתה למטה מיסוד של ז״א, בבחי׳ עטרה שבו. ולכן לא נמצא אז עדיין נקבה אל הזכר. וכבר נתבאר זה בבחי׳ ד׳ דק״ש, וע״ש שורש הדברים. והנה אז שיעור מדתה העטרה שביסוד, שהיא שלישית מדת היסוד, אשר ז״ס וכל בשליש עפר הארץ, כי מדת הארץ שהיא מלכות, היתה כמדת העטרה, הנקרא שליש מדת היסוד, ואז נקראה עטרה.