תוכן

ט) והענין הוא, כי כבר בארנו שי' אותיות המילוי דשם מ"ה של ת"ת, עלו עם י' אותיות דס"ג למעלה, ונתחברו עמהן, והנה מתיראים אנחנו, כי כיון שעלו אלו הי' אותיות למעלה, שלא יעלה ג"כ עמהן המספר שלהם, שהוא גי' מ"ה, והוא מדרגה הז', לפי שהמספר נגרר אחר האותיות שהם שרשם, ואם יעלו גם הם, נמצא שהכלי של הת"ת, יהיה בתכלית הגרוע, ריקן בלתי ניצוצין, ולא יוכלו אח"כ להתתקן בעת תיקון שאר הכלים, לכן עולין ניצוצין של נה"י למעלה בת"ת, שיתקשרו עם מספר מ"ה מדרגה ז' של הת"ת, ואז לא יעלה מספר ההוא למעלה בשם ס"ג, ולכן כיון שאין עליית הניצוצין אלו רק לסבה זו, לכן אין חשש וקפידא בדבר ההוא למעלה, שיהיה חשבונם שוין, ובלאו הכי עולין לסבה הנ"ל. וא"ת, למה בשם של ע"ב, אין אנו חוששין אולי יעלה המספר של שם ע"ב, שהוא המדרגה הז', עם שרשו, שהוא המדרגה הה' של ע"ב, שהוא [נ"א שהם] בחי' הי' אותיות, [דמילוי ע"ב] ומטעם פחד זה, היה ראוי שיעלו ג"כ יו"ד אותיות דמילוי ס"ג למעלה עמהם, כדי לקשרם שלא יעלו. התשובה הוא, כי שם בע"ב לא ירדו י' אותיות המילוי כלל בבריאה, כי נשארו באצילות, והמספר שלהן בלבד ירדו אל הבריאה, ולכן אין חשש שיעלו, כי אין עולין מעולם לעולם אחר, כי אינן יכולין. ובפרט כי הרי בעל כרחם ירדו מאצילות לבריאה, לפי שלא היה להם כח לעמוד שם ונשברו, ואיך עתה יעלו אל האצילות אחר שנשברו ונפלו, אבל המספר של מ"ה, הוא יכול לעלות אל שרשו, שהם י' אותיות דמ"ה, אשר עלו ונתקשרו עם י' אותיות דס"ג, לפי שכולן בבריאה הם עומדין, והם יכולין לעלות.