תוכן

ה) ונתחיל לבאר הספיקות שיש בג"ר, הנקרא רישא דעתיק. הנה כבר נתבאר, שהספיקות נתחלקו בשני בחי': הבחי' א' הוא, אם לא בא רק או"פ לבד של שם ב"ן, ונעשה או"מ אל אור פנימי דמ"ה. והנה בבחי' זו יש ב' חלוקות: אם נאמר שאו"פ דכתר דב"ן, הוא לבדו נעשה מקיף, אל כח"ב שבכתר דמ"ה, אשר הוא פנימי. ואם כך הוא, ודאי שמספיקין אורות אלו לכל הראש דעתיק, כי אע"פ שכבר יש בו כח"ב דכתר דמ"ה בראש הזה, עכ"ז יספיק לו, כי הרי בחי' מקיף שלו אינו, אלא בחי' פנימית הכתר דב"ן כנ"ל, וא"כ לא יהיה או"פ גדול מן האור המקיף. וכפי זה לא הוצרכו ב' האורות, של הב' הכתרים, דחו"ב דב"ן לעלות בכאן.