תוכן

א) דע, סוד שארז״ל במסכת ב״מ פ״ז, בכולהו גוהרקי תסתכל לבר מר׳ חייא. הנה נשמות הצדיקים, הם למעלה ממדרגת המלאכים. וז״ש כאן, שבכל הכסאות של נשמות הצדיקים, היו המלאכים מעלים אותן, חוץ מכסא דר׳ חייא, שהוא עולה מאליו. והיה נראה שיותר כבוד היה, שיעלו אותו המלאכים, משתעלה היא בעצמה. א״כ מה מעלה הזאת. ופירש, שאלו המלאכים המעלין כסאות של נשמות הצדיקים, הם המלאכים שנחצבו עם הנשמה, והכסא נושאת אותה. כמשרז״ל הכסא נושא את נושאיו. והארון נושא נושאיו. ונראה שהמלאכים מעלין את כסא, אבל (באמת) הכסא מעלה אותן עד מדריגתן, שהמלאך אינו עולה יותר ממדרגתו, אפילו נקודה א׳. ולזה הכסא של ר׳ חייא, שהיתה למעלה ממדרגת המלאכים, היתה עולה מאליה, שלא היו המלאכים יכולין לעלות עמה. וזהו מגרמא סלקא ומגרמא נחתא כנ״ל. שע״י שהצדיקים עוסקין בתורה ובמע״ט, מדרגתן למעלה מן המלאכים.