תוכן

יא) ונבאר בחינת האורות שאמרנו לעיל, שימי עיבורם הם שבעה חדשים לבד. והענין, כי שבעה מלכים הם, מחסד עד מלכות, וכל אחד מהם נתקן בחדש אחד. והנה בחודש הראשון נגמר אור החסד להתברר, כי הוא העליון שבכולם, וגם שהוא קו ימני. ואחריו הת"ת והיסוד, נתקנו בב' חדשים אחרים, להיותם גם הם מן הקו האמצעי, שהוא רחמים. ואחר כך נתבררו ד' האחרים, בארבע חדשים האחרים. והטעם, כי הגבורה היה קו שמאל, והיא דין, גם ההוד, מלבד היותו קו שמאל, גם הוא ירך שהוא לבר מגופא, כמבואר אצלינו פעמים רבות, ושם אחיזת הקליפות, בסוד ירך יעקב, ולכן לא נתברר ההוד לגמרי, עד זמן היניקה. גם הנצח להיותו שותף ההוד תמיד, וקשור עמו, אשר שניהם הוו תדיר לבר מגופא כנזכר, ותרווייהו היו תרי פלגי גופא כנודע, קשורים יחד, ועליו נאמר בהדי הוצא לקי כרבא. ולכן גם הוא לא נשלם להתברר לגמרי עד זמן היניקה, כמ"ש בפ"ח, ולכן כל אלו לא נתבררו עד החדשים האחרונים, כי הקליפה היתה אחיזה בהם ביותר מהאחרים, ועיין בפי"ז ובח"ב פ"ג, כי שם יתבאר ענין הנ"ה שלא נתבררו לגמרי מה עניינם, ובפט"ו יתבאר ענין האורות דבחינת המוחין, איך נתקנים בז' החדשים האלו.