תוכן

ז) ואמנם נתבאר בשער הנזכר, כי המילויים הם גרועים מהפשוטים, ולכן תחלה נכנסים המילויים של השמות הנזכרים, ואחר כך נכנסים אורות היותר משובחים, שהם הפשוטים. ולכן נמצא שהחיות היותר ממועט מכולם, אשר הוא מהראוי שיכנס ראשון, הוא מילוי שם מ"ה, שהוא בגימטריא י"ט, שהם סוד י"ט הניצוצות, שנכנסו בתלת ימי הקליטה הראשונים, כי בפחות ממילוי שם זה אין חיות מספיק לז"א אפילו בצמצום. ודע כי תלת ווין אלו שאמרנו שנכנסו בתלת ימי הקליטה, הם הם בחינת תלת אלפין, שיש במילוי מ"ה עצמו. אחר כך נכנס בו חיות מצד אימא, והוא מילוי שם ס"ג, שהם ל"ז ניצוצות, בל"ז ימים אחרים. ואם תחברם עם תלת ימי הקליטה, יהיו ארבעים יום של יצירת הולד. והענין, כי בתלת ימי הקליטה, עדיין לא נכנס רק מילוי מ"ה, שהוא חיות מהז"א עצמו, ואיננו יכול להצטייר עדיין מעצמו, לולי עד שיצטרף עמו טפת אודם של הנקבה אמא, והיא המציירת, כנודע כי ניקוד צירי באימא, כנזכר בתיקון ע' דף קכ"ח, וזהו ג"כ סוד ויצר ה' אלהים, שהיא הבינה, את האדם, הוא שם מ"ה דז"א, המצטייר ע"י שם ס"ג שהוא באימא, ולכן אחר שנכנסו גם ניצוצי מילוי ס"ג, שהם ארבעים יום, נגמר צורת הוולד והבן זה.