תוכן
א) רישא תניינא, היא אוירא דגלגלתא. ממנה יצאו י"ג נימין דשערי, הנזכר באדרת נשא דקכ"ט ע"א, י"ג נימין דשערי קיימי מהאי סטרא כו', ואלו הם זולת שאר שערות אחרים שבראש, יותר קצרים מהם, שהם אלף אלפים כו', כנזכר דקכ"ח ע"ב.
והנה התחלקותם הוא, ע"ד התחלקות הי"ג חוורתי, ד' לכל סטר. ופי' נימין, ר"ל: קבוצים ואגודות של שערות הם י"ג. אך השערות הם אלף אלפין כו', כנזכר שם דקכ"ח ע"ב, תאנא בגלגלתא דרישא, תליין אלף אלפין רבוא כו'. וא"ת, כי הרי בדף קכ"ט ע"א אמרו, ותאנא, כל נימא ונימא איקרי משיכא דמבועא, דנפקין ממוחא סתימא, הרי כי אלו הנימין נפקי ממוחא סתימאה, שהוא הראש הג', ולא מאוירא, שהוא הראש הב'.
וי"ל, כי בודאי אית הארות דנפקי ממוחא סתימאה ג"כ לחוץ, ואמנם האוירא מקיף למוחא סתימאה, כנ"ל בפ"ה, וי"ג נימין דשערי לא נפקי אלא מרישא תניינא, הנקרא אוירא, אלא שבעלות האורות מגו מוחא סתימאה, ועוברין דרך אוירא המקיף עליו, בהכרח שמתערבין האורות יחד, ומתלבשין בתוך הנימין דשערי, אע"פ שהנימין הם יותר מעולים מהם, להיותם יוצאין ממוחא תניינא ולא מן הג',
האמנם אין אורותיהם מתערבין, כי אורות המקיף גדולים מאור הפנימי, והם דמיון הירדן שמימיו עוברים בים טבריא, ואינם מתערבין יחד. וכן בכאן, יוצאים אותם האורות עם אורות רישא תניינא, ומאירים למטה לז"א, ואינם מתערבין יחד, אך עוברים בתוכם, ויוצאים אח"כ לחוץ להאיר לז"א,
ונמצא כי מ"ש כי כלי נימא איהו מבועא דנפיק מן מוחא סתימאה, לאו בעיקר אור שלהם עצמם קאמר, אלא על אורות היוצאים ממוחא ועוברים בתוכם, ואמנם היותם נקרא שערין וקוצין ונימין כו', בארנום בענין ז"א היטב, ומשם תוכל להבין ולדמות דבר מתוך דבר, וע"ש היטב.
