תוכן

ט) והענין, כי ז"א היה נמשך מן ו' ראשונה דאבא, ונוקבא מן ד' תחתונה שבאבא, כנודע כי גם בהיות הנקבה עם ז"א בסוד אחור באחור, אין בה רק בחי' ד' תחתונות שבו, כנזכר בש"ו, ולכן נרמז הז"א באות ו', ונוק' באות ד', ושניהם במילוי ו"ד של יו"ד. והרי בהיותם תוך אבא, היה הז"א קודם אל נוק', ו' ואח"כ ד', כי שם עלמא דדכורא, והזכר גובר. וכאשר הזריע אבא באימא, ונתן טיפה זו כלולה מזכר ונקבה, הנה הנקבה שהיתה בסוף, יצתה תחילה כנודע מסוד השפופרת כמשז"ל ביעקב ועשו, ונמצא כי כשהאיש מזריע בתחילה, מוליד נקבה תחילה. ואח"כ הזכר. ולכן נתהפכו בתוך מעי אמא, ושם נתהוו ד' על ו', שהיא צורת ה, דו, ד' על ו'.