https://search.orhasulam.org/
- כתבי הארי / מבוא שערים / השער השלישי / חלק ב פרצוף אריך אפין
/ פרק /דרוש יז
אות יט
תוכן
יט) כך מצאתי חסר תחילת הענין.
ודע, כי תחילה אמר לי מורי ז"ל, כי מדעת דא"א המתפשט בו"ק דא"א כנ"ל ח"א פ"א, הנה ממנו נעשה ב' דיעות דאו"א. ומחצי עליון דת"ת דא"א, נעשו תרין גופין דאו"א, מחסד שבהם עד מלכות שבהם, באופן זה, כי הלא הת"ת סוד ו', כמש"ל בשער ח' וכאן שייך. כי הנה נודע, בהוד וקרא זה אל זה, כי בת"ת יש י"ב פרקין, כמנין ז"ה, והם סוד ו' דת"ת, כי במלואה הם ב' ווין, ו' גדולה ו' זעירא, והנה הת"ת ו' גדולה. והענין, שהוא כולל ו"ק שבו, והם ג"כ כנגד ששה פרקין שבח"ג. וכן היסוד כולל ג"כ ו"ק, כנגד ששה פרקים שב' שוקים, שהם נ"ה, כנז' בפרשת נשא דף קמ"א, וציס"ע כליל שית בקרטופא כחדא, וכן בפרשת בראשית מ"ד, וז"ל, והאי רוחא אתכליל בשית וקיימא בשית כו', והוא מובן עם מ"ש. אמנם נוסיף לך ביאור בזה, והוא באמרו אתכליל וקיימא, והענין, כי כשתמנה מלמעלה למטה, בהיכל רצון עד היכל לבנת ספיר, הם ו', והנה אלו ההיכלות עולים ונכללים התחתון בעליון, עד שנמצא כשעולים עד היכל הרצון, אז היכל הרצון אתכליל בו', שכולם עולים ונכללים זה בזה, כנזכר שם שההיכלות עולים ונכללים זה בזה, ובבחי' זו אמר, אתכליל משית. ואמנם הוא עצמו נחלק לששה חלקים כנ"ל, כי הוא בחינת, ואז כל הז' היכלות נכללים באותם הששה חלקים שיש בו, ולבחי' זו אמר וקיימא בו', כי הוא עצמו נחלק וקאים תדיר בבחי' ששה חלקים, שהם השרשים של הו' היכלין, הנמצאים תדיר בתוך הת"ת, שהוא היכל הרצון. אך ששה היכלין תתאין, נכללים בו בעת העליה, ולא קיימין תדיר, וזו הבחי' ג"כ יש ביסוד ו' זעירא. והנה זו הו' גדולה שהוא בת"ת דאריך, נחלקת לב', ונעשה ג' ג'. כי החלקים הראשונים שבו, שהם עד טיבורא, הם לאו"א. ותלת פרקין תתאין דת"ת, הם כתר דז"א. והנה אלו התלת חלקים שנשארו לאו"א, נחלקים באופן זה, כי חצי ת"ת עליון שנחלק הם תלת חלקים, חצי הו', בהכרח הוא שאע"פ שנחלק, שימצא כל בחי' הו' בחציו העליון, כי כן הוא בכל העולמות העליונים, אף על פי שמתחלקים, נשאר כח הכל באותו חלק, כנ"ל ש"א ח"ב, ונמצא כי תלת חלקים אלו הראשונים, נעשים צורת ו' א', וכשתתמלא כזה וא"ו, הם תלת אותיות, שהם עצמם התלת חלקים שבחצי העליון דת"ת, באופן שהיא וא"ו, ואינו אלא תלת חלקים, והנה החלק העליון שהוא ו' הראשונה, ממנו נעשית גופא דאבא. וא"ו האחרונה, גופא דאימא. ומאות א' שבאמצע הוא"ו, נעשו ב' יסודות דאו"א, לכן הושמו היסודות באמצע הו', כי הם המיחדים את שניהם, וע"י מזדווגים.