תוכן

ח) ועתה צריך לדעת, א"כ במה ישתנו בחי' צלמי המוחין דעיבור משל יניקה, או משל עיבור ב' דגדלות, בין בבחינת המוחין עצמם, ובין בבחי' לבושיהם, שהם התבונה, או יש"ס. והענין כמ"ש, כי כל ספירה וספירה יש בה תלת בחינות כלים: חיצון, ואמצעי, ופנימי. וכנגדן שלש מיני אורות, המתלבשים בתוכם, והם: נפש בכלי החיצון. ורוח בכלי האמצעי. ונשמה בכלי הפנימי. והנה בהיות הז"א בעיבור במעי אמו, ושלם באבריו, אז מזדווגים או"א בבחינת כלים החיצונים שלהם, עם בחינת הנפש שלהם, הפנימי והמקיף כנ"ל, ומולידין בחי' מוחין אל הז"א לימי העיבור, והם סוד נפש שבו, ונעשים צלם א' כנזכר, ומתלבשין בז"א, אחרי גמר יצירת הצלם הנז' שם, בתוך חיצוניות הכלים של התבונה הנז', ונכנסים בתוך כלים דז"א להחיותו בזמן העיבור. והנה האורות הפנימים, נכנסים תחילה בסוד צ' דצלם, והמקיפים שהם ל"ם דצלם, נשארים בסוד אורות מקיפים על אלו הכלים דבחי' חיצוניות דז"א עצמו מבחוץ, ולא מבחוץ של התבונה עצמה. באופן, כי האור הפנימי של המוחין הוא תוך כלים החיצונים דתבונה, והמקיפים של המוחין הם מחוץ הכלים החיצונים של הז"א עצמו.