תוכן

יא) והנה בכאן, השתיה העליונה נמשכת מבפנים, והשתיה התחתונה נמשכת מבחוץ, וזה הפך מב' אכילות הנז"ל. אך הענין הוא, כי השתיה העליונה נמשכת מא"א, ולכן גם אם מתפשטת בפנימיות הבינה, אין בזה חשש. אך השתיה תחתונה, שהיא ממוח הבינה, הם דינים, והם מים מלוחים, ואם ימשכו מבפנים בגופא דבינה, יהיו מרים, והנה לכן יוצאים דרך הפה, כי שם אעפ"י שהם מלוחים קצת, נמתקים בשפתים של פה הבינה, ואם יכנסו בפנים בגופא, מלבד שהם מלוחים גם יהיו מרים לגמרי. ואמנם סוד השתיה הזאת, היא סוד הרוק שאדם מוציא בפיו, וזה הרוק ביוצאו מן הפה והשפתים, נמתק, ולכן תראה בחוש הראות, כי הרוק של פה האדם הוא מתוק. ועיין בפי"ב ופי"ג.