תוכן

ח) ועתה צריך לתת טעם, כי הרי מה שעלו נה"י אל הת"ת, הוא כדי שלא יעלה מספר של מ"ה עם שרשם, שהם עשרה אותיות דמילוי מ"ה, וא"כ היה צריך שאלו האורות דנה"י יהיה בהם ג"כ בחי' עשרה אותיות דמילוי, כדי שיהיו במקום עשרה אותיות דמ"ה שעלו אל הס"ג, וע"י כן ישאר המספר של מ"ה במקומם. והענין מבואר, כי בב' שמות של י"ה, יש עשרה אותיות בסוד מילויין, כזה: יו"ד ה"י יו"ד ה"י, והם במקום עשרה אותיות דמילוי מ"ה, ואעפ"י שיש חמשה אותיות יתירות, כי ג"כ ג"פ י"ה במילוים הם ט"ו אותיות, הנה אין החשש, אלא שלא יפחתו מעשרה, אך אם יוסיפו אין בזה חשש. ונמצא, כי להיות שיש אורות נה"י שנשארו למעלה בכלי הת"ת, לכן אינן נחשבים בפני עצמם. ונמצא עתה, שהם מספר רפ"ח ניצוצין הנז' בכל מקום, שהם ע"ב ניצוצין בשם ע"ב, מבחינת מספר אותיות המילוי. וע"ג ניצוצין משם ס"ג, שהם עשרה אותיות המילוי ומספרם, שהם ס"ג. וע"א נצוצין משם מ"ה, שהם מספר הד' אותיות שהם כ"ו, ומספר עשרה אותיות המילוי שהם מ"ה. וע"ב ניצוצין משם ב"ן, שהם מספר עשרה אותיות האחוריים פשוטים, הרי רפ"ח נצוצים.