תוכן

א) ונבאר מהו ענין היצר הטוב והיצר הרע, כי הוא עומק גדול. והנלע"ד בזה באמת, כי נודע כי כל העולמות הם טוב ורע, והנה בעולם העשיה הרע הוא הד' יסודות, שמרים של האופנים, ואלו נכנסים באדם לפתח חטאת רובץ, החומר שהוא הגוף, והצורה שהוא ענין נפשות היסודות כנ"ל. ולא נגמר כניסתם בהשתלם עד תשלום י"ג שנים, כי כן הגוף הולך וגדל, וגם הנפש הולך וגדל, כי תחילה נרגש נפש הדומם והצומח שהוא הזן, ואח"כ נפש החי בתשלומה, עד שהוא הולך ברגליו ומתנענע כרצונו. ואח"כ נכנס בו נפש השכל המעשי, שהוא מזמן הפעוטות ואילך. ואח"כ שכל העיוני, לדעת החכמה המלאכות והסחורות. והרי נשלמו ד' חלקי נפש וחומר ד' היסודות, בתשלום י"ג שנים. וזה נקרא גוף האדם, ונפש ד' היסודות הנקרא דרך כללות נפש הבהמית, כי כל תאותה להחזיק הגוף בענין הבהמה, וזו הנפש היא מצד הרע, ושמרים דעשיה. עוד יש נפש הבהמית, מצד אופני העשיה, והיא מצד הטוב. וז"ש בריש משפטים, כד אתייליד, יהבו ליה נפשא דבעירין דדכיו מאופני הקדש, כי אופני עשיה, נק' קדושה וטהרה וימין, וד' יסודותיהם עד תשלום י"ג שנה, תחילה ע"י מילה וקריאת התורה, וחינוך מצות דרבנן. ובתשלום י"ג שנים, נגמר כניסת נפש בהמה טמאה, שהם ד' יסודין. ונפש בהמה טהורה שהוא מאופני הקדש, ואז נתחייב במצות מן התורה.