תוכן

ז) ודע כי כאשר חטא אדה"ר, אז גרם שהיסוד של אימא שבתוך הת"ת דז"א, אשר בתוכו מוח הדעת, ימשך למטה כמו הדעת של הנקבה, והתיש כחו כנקבה, וירד מדה א', ומה שהיה תחילה מסתיים יסוד דאימא בשליש העליון של ת"ת דז"א, הוא מסתיים עתה בסוף שליש העליון של היסוד שבו, ונמצא שהדעת של הזכר, המלובש בראשית היסוד דאימא, הוא עתה בשליש העליון דת"ת דז"א, כמו דעת הנקבה כנ"ל. ועתה רחל שהיא נוקבא דז"א, אין הכתר שלה מתחיל, אלא למטה משליש העליון של יסוד דז"א, ששם כלה יסוד האימא, וע"כ אין יכולה לבנות פרצוף לרחל שהיא הנקבה כלל ועיקר, כי אין לה שום מקום להתפשט, ואינה נבנית כלל, כנז' אצלינו בדרוש אחר של חטא אדה"ר. והנה כיון שאין מקום באצילות לסבול אורך התפשטות גופה, לכן יורדים רגליה בבריאה, וזהו ענין רגליה יורדות מות, שגרם אדה"ר בחטאו.