תוכן

ו) ונחזור אל הענין, כי הנה המשקל הוא סוד הדעת, ואמנם האבן ששוקלים בה, הוא יו"ד כנזכר בפרשת כי תשא דף קפ"ז, בר"מ, אבנא למשקל בה דא י' וכו', והוא סוד הטיפה שהוא בצורת י', הבאה מן המוח שהיא חכמה, כנודע כי החכמה נק' יוד, וכמו שאות יוד נעלמת וסתומה, שאין שום חלל בתוכה, כנזכר בריש זוהר שה"ש על שחורה אני ונאוה, כן האבן היא סתומה כמו צורת היוד. והענין, כי המוח שהוא חכמה היא סתומה, ואין האור שלה יוצא לחוץ, ואמנם יש אבנין נקיבין, כנזכר בפרשת בשלח בתוספתא דויסע ויבא ויט ד"ן, כי בהיותן נקובות, האור שבה יוצא ויורד דרך הנקב עד למטה, וגם עולה אור החוזר ממטה, למעלה דרך הנקב ההוא, כמ"ש בע"ה בפ"ח. ונמצא כי טיפת האור היורד מהמוח הנק' חכמה, דרך הדעת, אל הבינה, היא האבן הנשקלת בדעת, לידע אם היא כבידה או קלה. והרי נתבאר בחי' האור, ובחי' המשקל, שהם בהיותם נמשכים מהחכמה אל הבינה ע"י הדעת. ובפי"א נבאר בע"ה, ענין המים, וענין המשורה. ובח"ג, נבאר ענין המדה, וענין הרקיע.