תוכן

א) נבאר עתה היטב, ענין זיווג או"א, הנ"ל בפרק שקדם, ואיך נתן אבא באימא הטיפה לצורך הזו"ן. ותחילה נבאר מ"ש בפרשת תרומה דף קס"ז, ענין אצילות אדם תתאה, דאיהו בבחי' אור מים רקיע כו'. והנה אדם תתאה, הוא ז"א, והיו באצילותו, תלת בחי', והם: אור, מים, רקיע. והנה האור הוא בהיות בחי' טיפת אבא, נמשכת עד היסוד בו, ומשם אל היסוד דאימא, בסוד זיווג. ואחר כך בהיות טיפת האור ההיא מתעכבת שם בבטן הנקבה בסוד העיבור, מתהפכת מאור ונעשית מים. ואח"כ אחרי לידתה את הזו"ן, אז נעשית הטיפה ההיא שממנה נעשית זו"ן, בחי' רקיע, דאקרישו מיא, ואתעביד רקיע.