תוכן

י) ובזה תבין מ"ש בר"מ פרשת קדושים דף פ"ב ע"א, בדרגין דילך דאינון או"א כו', ותרוייהו אינון כורסייא וספסל תחותך ליקרך, פירוש הענין, כי או"א נעשים כסא למה שלמעלה מהם. והענין, כי הנה הפנים והאחוריים דאו"א, הם זכו"ר ותשכ"ח, והנה זכו"ר בגימטריא רג"ל, הרי רג"ל אחד בבחינת פנים, ותשכ"ח הם גימטריא ג' פעמים רג"ל דבחינת אחוריים, הרי ארבעה רגלי הכסא. ואמנם זכור ותשכח הם ארבעה פעמים רג"ל, ועוד כ"ח אחרים. והענין, כי אלו הרגלים הם שני מלכיות דאו"א, כי המלכות בחינת רגלים כנודע, וגם כי אין אלו השמות נעשים ארבעה רגלים אלא ע"י חשבון, ונודע מפרשת פנחס דף רמ"ב ע"ב, כי כל החשבונות וגי' בסיהרא אינון. ופי' הדבר, כי אין כל החשבונות אלא במלכות האחרונה, כי הרי בכל השמות, אפילו בכל שאר הי"ס יש להם בחינת חשבון. אך הענין כי בכל מעלה ומעלה שבבחינת השם ההוא, שם חשבון של השם ההוא, באופן כי כשאנו אומרים איזה בחינת חשבון, בכל שם ושם, הנה בחינת החשבון ההוא, היא למטה במלכות של אותו השם, ושמור כלל זה בידך. והנה נמצא, כי זה החשבון זכו"ר ותשכ"ח, שהם ד' רגלים הם לשני המלכיות דאו"א ושם הוא בחי' ארבע רגלי הכסא. והנה כ"ח היתרים מהם, הוא חשבון כ"ח הראשונים, שהם יו"ד ה"י דע"ב דיודין דפנים, היו"ד עם ה' בגימטריא כ"ה, וקח עוד שלשה מן מילוי היו"ד, הרי כ"ח, ואלו הכ"ח הראשונים, הם ראשים של כל שאר חשבון השמות הנז', והם מתלבשים בתוך ארבע רגלים, והם כנשמה בתוכם. וגם זה הכ"ח הוא בשני המלכיות הנז', לפי שגם הם בסוד חשבון, ובתוך כ"ח זה של החשבון, מתלבשים כ"ח אותיות דמילוי המילוי, של שם ע"ב דיודין דאבא, כי זה אינו במלכות, שאינו בסוד גי' וחשבון, אלא בסוד מספר אותיות לבד, שהם כ"ח, ואלו אינם נק' חשבון, ואינם במלכות, והבן זה. והנה אותו הכ"ח דמילוי המילוי דע"ב דיודין, הוא הרוכב על זה הכסא, ואעפ"י שזה הכ"ח הוא במילוי המילוי, והכ"ח הראשון הוא מהמילוי לבד, עכ"ז להיותו בסוד חשבון הוא גרוע מזה הכ"ח הנזכר. ויש לי קושיא בזה, כי הוא הפך ממ"ש לעיל בש"ב ח"ב פ"ט בס' המדרגות ע"ש.