תוכן

ד) והענין, כי כבר ביארנו, כי בהיות הבינה והתבונה כלולות ביחד, אז הם פרצוף אחד של י"ס. ואמנם כשנחלקים לב', אז מתחלקים מהחזה ואילך, כי מהחזה ולמעלה, היא בחינת הבינה, והם ו"ס כח"ב חג"ת, והם עומדים כנגד אבא, שגם הוא נחלק עד"ז: מהחזה ולמעלה אבא, ומשם ולמטה יש"ס. ונמצא, כי ו' ראשונה דאימא, נעשים פרצוף א', כנגד ו' ראשונה דאבא, שגם הם פרצוף אחד, ונודע כי אבא נקרא י', ותכה הי' בו' ראשונה דאימא, ונעשים י' פעמים ו', שהם ס'. וכן הד' תחתונות דאבא, שהם סוד יו"ד ג"כ, מכים בד' תחתונות דאימא, ונעשים ם. הרי ידעת, כי הבינה נקרא ס' והתבונה מ' סתומה, כנ"ל ריש פ"ז. והנה אם תמלא הס' של הבינה, תהיה סמ"ך ק"ך בגימטריא. והענין, כי מן זו הבינה שהם ו' ראשונות, האחוריים שלהם הם בחינת דינים אלהי"ם, ונודע כי ק"ך צירופים יש בשם אלהים, שהם אחוריים של ס' זו, שהיא ג"כ בגימטריא ק"ך.