תוכן

א) ונבאר תחילה, י"ג ארחין חוורין דאתגלו בההוא רישא קדמאה, גולגלתא דא"א, והנה פי' חוורין, ר"ל: כי הנה בגולגלת, יש שערות, והשערות הם מגוונים שונים, או אדומים, או שחורים, או לבנים. ואמנם עור הגולגלתא עצמו, אשר בה צומחין השערות, הוא חלק פנוי בלתי שער, והוא לבן, דוגמת הנייר הלבן, שכותבין ורושמים עליו האותיות שחורות בדיו, ונשאר לבנונית הנייר, בין כל אות ואות. והכתיבה, היא אשא אוכמא ע"ג אשא חוורא. וכן בגולגלת הזו, השערות הם האותיות, והעור של הגולגלת, היא הלבנונית של הנייר. ולכן נק' האי גולגלתא, בחי' המקום הפנוי, רישא חוורא, כמש"ל פ"ח, כי על האי גולגלתא חוורא דא"א, היא הנרמזת סתם בזוהר, רישא חוורא.