תוכן

יז) ואמנם נבאר טעם, למה נקרא ציר. והענין, כי ציר בגימטריא ש' של שד"י, שהוא היסוד של הנקבה, הנקרא שד"י. ובשין זו יש לה ג' קוים, ג' ווין, שהם בחינת חג"ת, הנרשמים ביסוד, ונמשכו אליה שם, מן האבות העליונים, חג"ת, שהם שלשה ווין. וז"ש באר חפרו שרים כרוה נדיבי העם כו', שהוא בחינת היסוד שבנוקבא, המעלה מ"ן, והיא בארה של מרים, שנאמר בה עלי באר ענו לה, כי היסוד הזה אינו בולט כיסוד הזכר, אמנם הוא שוקע בחפירה, כמין באר המעלה מים מתתא לעילא. וביאר עניינו ואמר, כי היסוד והבאר הזה, חפרוה שרים, כרוה נדיבי העם, האבות הנק' נדיבים כנודע, והם חג"ת שחקקו חותמם, שהוא חג"ת שביסוד, והוא ש' של שדי.