תוכן

ג) הזמן הג', הוא היניקה בב' שנים ראשונים, אחר שנולד, והיה יונק משדי אמו, ואז בהמשך זמן זה, נתפשט מהכללות שנכלל בזמן העיבור ג' גו ג', והיה ו' קטנה כנזכר, ועתה היה הולך ומתפשט. והנה ביניקה, היו בו בקו ימין ב' ספירות, שהם חסד ונצח, ובכל א' ג' פרקין, הרי ו' פרקין. וכן בקו שמאל גבורה והוד, ו' פרקין. וכן בקו אמצעי תפארת ויסוד, ו' פרקין. ואמנם הראש שלו שהם חב"ד הנקרא מוחין, היו אז מבחי' חצי תפארת התחתון דא"א כנ"ל, וכן בזמן העיבור, היה גופו מו"ק ג' כלילן בג', ולא היה גופו ארוך, כי אם מבחינת נה"י לבד, כי חג"ת היו כלולין בתוכן, ונקרא ו' זעירא, כנ"ל בריש פרקין. וג' ראשונות חב"ד שבו, היו ג"כ מבחי' חצי ת"ת התחתון דאריך, כנ"ל בח"א פי"ו. וכבר נתבאר לעיל בח"ב פ"ו, איך המוחין דיניקה הם מלובשים תוך נה"י דתבונה, הכלים האמצעים, ואותם הנה"י עם המוחין שבתוכם, נקרא צלם דיניקה של ו"ק.