תוכן
יא) ונחזור
אל הנ"ל, כי ז"ס מן המצר קראתי י"ה כו', כי היסוד דא"א נקרא שופר, לשון שופריה ושפיר, כי הוא בסוד ויהי יוסף יפה תואר, כמבואר במקומו. וגם סיבה אחרת, שהוא כמו שופר חלול, שיוצא ועובר מתוכו הקול, וכן זה היסוד דאריך, הוא רחב מלמטה וקצר מלמעלה כמו השופר, ומשם ממקום הצר, יוצא הקול, שהוא ז"א, הנקרא קו"ל, כנודע שהוא כלול מאש רוח ומים, כנזכר בפרשת וירא דף קי"ד, שהם נה"י דז"א, שאז לא נתגלה בו רק ג' אלו בלבד כנזכר, ומיסוד דא"א נמשכו אח"כ באו"א, הנקרא י"ה כנ"ל, וזהו מן המצר קראתי יה, כי מן המצר של היסוד דא"א, התחלתי לקרא לי"ה שהם או"א כנודע, שימשכו הטיפה משם אליהם. ואמנם במרחב של השופר שהוא סוף היסוד דאריך, שם ענני י"ה, כי משם יצתה טיפה הנז', וקבלוה או"א הנקרא י"ה, לתקנה בסוד העיבור כנ"ל, ואז אח"כ נתגלו כל הו"ק שבו בסוד העיבור, כמ"ש בע"ה בפי"ג ע"ש. והרי נתבאר בפרק זה מה היא הבחי' שנתקן ז"א עם זיווג זה דא"א, עד שנכנס לתוך אימא בסוד עיבור.
