תוכן

י) ואלו הב' שהם ת"ת ויסוד, נקרא זה לסיבה הנזכר, כי בין שניהם יש י"ב קצוות, כמנין זה, כי זהו גוף וברית חשבינן חד. וז"ס, וקרא זה אל זה ואמר. וכל זה יתבאר ג"כ לקמן בפי"ו וע"ש. ונמצא עתה, כי כיון שהת"ת נקרא ו' גדולה, ע"ש שית פרקין דח"ג. והיסוד נקרא ו' זעירא, ע"ש ו' פרקין דנ"ה. א"כ כל החג"ת ו' גדולה. וכל הנה"י נקרא ו' זעירא. ולכן ז"א, שעתה יצא מכח נה"י דא"א לבדו, ולא נתגלו בו בז"א רק הנה"י לבד, לכן נקרא עתה ו' זעירא, יען (נקרא) הוא בחי' נה"י לבד, הנקרא ו' זעירא. ודע, כי בהכרח צריך שיהיה גם עתה בז"א כללות כל הט"ס, שאפילו העובר יש לו ראש, אלא שלא נתגלו בו עתה, רק ג' תחתונות נה"י שבו לבדם, כנזכר ויתבאר זה לקמן בפי"ו, בענין תלת בחי' שיש לז"א, וכולם בסוד העיבור, גם עיין בפי"ב.