תוכן
ה) ולכך נבאר תחילה איך נמשכו אח"כ בסוד העיבור תוך או"א.
הנה כבר נתבאר לעיל בפ"ה, כי עיקר הזיווג הוא בא"א, אלא שגם הוצרך לזיווג או"א הגבוהים מן זו"ן, והוכרח להיות יצירתם על ידיהם. והענין, כי הנה נתבאר לעיל בראש פרק זה ובפ"ו, ענין התלבשות כל הפרצופים, ואיך זו"ן בהיותם בחי' תלת כלילן בג', היו נתונים באמצע בין נה"י של א"א לאו"א,
ונמצא כי מחצית זו"ן, שהם: נצח וחסד, וחצי הימני של ת"ת, וחצי הימני של יסוד, וחצי הימני של מלכות, היו מלבישים לנצח וחצי יסוד הימני דא"א, והם מלובשים תוך אבא, המלביש עליהם. ומחצית השמאלי דזו"ן, שהם: הוד וגבורה, וחצי השמאלי דת"ת, וחצי השמאלי דיסוד, וחצי השמאלי דמלכות, נתונים ומלבישים על הוד וחצי השמאלי דיסוד דא"א, ואחר כך אימא מלבשת עליהם. ונמצא כי היסוד דא"א נחלק לב', חציו נתון ומלובש תוך יסוד דאבא. וחציו ביסוד אימא.
ונמצא, כי בהיות הטיפות של זיווג א"א הנ"ל, נתונים ביסוד שלו, הם עומדים ממש תוך ב' היסודות דאו"א, ואז יסוד דא"א העומד בתוכם, השפיע ונתן טיפות אלו תוך יסוד דאבא, ונתערבה שם במחצית הימני דזו"ן המתלבש בתוך אבא כנז', ואז אבא אח"כ בסוד זיווג שנזדווג עם אימא, נתן המחצית ההוא עם הטיפות ההם בסוד זווג, תוך אימא, ואז נמצא כל בחי' זו"ן בסוד עיבור תוך אימא לבדה, וזה יתבאר היטב בארוכה בפ"ט.
