תוכן

ו) והנה בזה תבין מש"ל, כי יש קושיא א', והוא, איך למעלה בבינה יש ו"ד, אחרי שכל י"ס דבינה נרמזו באות ו' דמילוי יו"ד כנזכר, א"כ הרי הד' דמילוי היו"ד היא יתירה. וכן הד' של צורת הה', שהיא ד' על ו' היא יתירה, כי הו' מורה על התבונה, שהיא בת ו"ק לבד. אך יובן זה, עם מ"ש, כי לזמנין התבונה היא בלתי ראש, ולפעמים גם היא יש לה ראש, ע"י נה"י דבינה. והנה כבר ידעת מ"ש לך בענין ז"א בבחי' הצלם שבו, שהם ג' בחי' שהיו אל המוחין, שהם: מקיף ומקיף ופנימי. וכן הענין בכאן, כי הד' במילוי יו"ד, הם סוד הד' מוחין, היוצאים מהבינה, הרמוזה באות ו' דמילוי יו"ד. ואלו הד' מוחין, מתלבשים בנה"י שלה כנ"ל, ואז נעשה בסוד אור מקיף עליון לתבונה, בסוד ד' מוחין שלה דמקיפים, ועדיין אלו הם למעלה בסוד הבינה, באות יו"ד. ולכן תבין, כי אם כל מציאות הבינה נרמזה במילוי ו"ד דיו"ד, א"כ היה ראוי שתהיה ה' אחת, בסוד ד' על ו', שהם ד' מוחין דילה, על ו"ק. אמנם להיות כי כל מציאות הבינה נרמזה באות ו', ולכן נתפרדה ממנו אות הד', כי אין זה מכללות אות הבינה, אלא בחי' הד' מוחין דנפקו מינה אל התבונה, ואמנם נרמזו בסוד ד', לפי שהם ד' מוחין.