תוכן

ב) ותחילה נבאר, ענין תרין רישין העיקרים, שהם: גלגלתא, ומוחא. כי הם כתר וחכמה דא"א, ספירות גמורות. ונאמר, כי בודאי שכל ראש מאלו הב', יש לה י"ג תיקונין. ואמנם מוחא, היא המתגלית, ומתפשטת בי"ג תיקוני דיקנא, כמ"ש בפי"א. אך גלגלתא, הוא מתפשט ברישא עצמה, כי הגלגלת הוא דמות מקיף, הסובב כל הראש והפנים, וכל התיקונין אשר בהם הם תיקוני הגלגלתא, אך המוחא שהיא תחת הגלגלתא, וגם שהיא פנימית, עומדת בתוכה, אינה מגלה את תיקוניה, במקום הגלגלת, שהוא הראש והפנים, בחי' הסובב ומקיף את המוחא דלגו, אמנם היא מוציאה כחותיה למטה מן המקום הגלגלת, בסוד שערות היוצאין ממנה לחוץ בתיקוני דיקנא, כמ"ש בפי"א, ועיין סוף פ"י ובפי"ב היטב, ושם נתבאר, כי כל אחד מאלו הב', נחלקת לי"ס פנימיות, וי"ס מקיפות, וע"ש מציאותם. אלא שג"כ נחלקות בבחי' י"ג תיקונין, כי הי"ס, הם עצמם הנחלקות לי"ג, לסיבה הנ"ל. וא"כ נמצא, כי צריך שיהיו י"ג תיקוני גלגלתא, ואלו הם: גלגלתא, כתר. תרין אודנין, חו"ב. ב' עיינין, חו"ג. חוטמא, ת"ת, כי היא דמות ו' ארוכה. ב' שפוון, נ"ה. וכמ"ש בערבה הדומה לשפתים, בסוד וערבי נחל, כנז' פרשת צו דף ל"ב ע"א, א"ר יוסי, הא תנינן, ערבה דמיא לשפוון, בהאי יומא מאי היא כו'. לשון, יסוד, ברית הלשון, פה, מלכות. הרי הם י' תקונין, כנגד י"ס שיש בכתר דא"א, שהיא גלגלתא. ועוד יש שלשה אחרים, להשלים הי"ג כנ"ל, והם: מצחא, דעת. ועוד ב' לחיים, ב' תפוחים קדישין. הרי הם י"ג דגלגלתא. ונ"ל חיים, כי אולי ב' תפוחין, הם בחי' הב' שיש לנ"ה, כנ"ל בפ"ז. ולכן נמנו לבדם. והם בין החוטם והלשון, שהם ת"ת ויסוד באמצע, ושני תפוחין מן הצדדין, בב' הקוים, וכנגדם שתי שפוון, בחינה התחתונה שבהם כנ"ל.