תוכן

ג) והנה הראשון נקרא בלע, אשר הוא בלעם כמ"ש ז"ל, ולכן היה בלעם שקול כמשה ע"ה, כי משה בסוד הדעת כנודע, שהוא דעת העליון דאבא. ולכן גם בבלעם כתיב, ויודע דעת עליון, כי יצא מסיגי מלך זה הדעת העליון. ומ"ש מהררי קדם, כי אלו הם מלכים קדמאין, הנק' הררי קדם. וגם כי הם בסוד המלכות, שלכן נקראו מלכים, כנזכר ש"ב ח"ג פ"א. ולכן נק' חכמת בני קדם, חכמה תתאה דמלכות. ויובב שהוא החסד, לכן נק' בן זרח, לשון זריחה, כי החסד הוא אור כנודע. וחשם הוא גבורה, אותיות חמש גבורות. וכן חשם מארץ התימני, ס"ת למפרע מיץ, ר"ת חמה, והוא סוד כי מיץ חלב יוציא חמה, שהם סוד הגבורות, שתחילתם דם, ונעשים חמאה וחלב בדדי האשה, מתמצית הדם המתמצה בדדים. והדד בן בדד הוא הת"ת, ונקרא כך במה שנודע בש"א ח"ב פ"ו, כי לפעמים אבא וישראל סבא נעשים חד פרצוף, וכן בינה ותבונה חד פרצוף, וזה מה שהיה תחילה מקום היסוד דבינה, הוא עתה מקום החזה של בחינת כל הפרצוף, ושם נעשים הדדים, וכמ"ש זה באורך, וזהו הדד בן בדד, שני פעמים דד, שהם בחזה הת"ת. וכן אותיות בד"ד: ב' ד"ד, ובמות זה המלך, צמקו דדי הבינה, כדרך האשה שדדיה צומקים במות הולד שלה, והם בחינת ההתפשטות הה' גבורות ביסוד אימא עילאה, כנ"ל בפ"ו, שנפלו אז אשר הם דם, ונעשים חלב, ועתה צמקו. ושאול הוא היסוד, בסוד רחובות הנהר, שהודעתיך שהיא העטרה של היסוד דבינה המתרחבת. ור"ת שאו"ל מרחובות הנהר, משה, כי משה הוא היסוד דאבא כנודע. והנה גם שאול מלך ישראל היה מכאן, וז"ש בשאול, והנה הוא נחבא אל הכלים, כי בעת שנשברו אלו הכלים, נסתלקו מהם האורות, ולא נשארו בהם רק רפ"ח ניצוצין, שנבאר בפרק הבא. ואמנם בכלי של היסוד, נשאר אור אחד מלבד הרפ"ח, כדי להחיות כלי המלכות דלית לה מגרמה כלום. וזה האור הנחבא שם בעת השבירה, הוא שאול המלך, כי מן הראוי היה שיסתלק גם הוא, ונחבא אל הכלים, כמתגנב לצורך המלכות, ולכן זכה למלוכה, כיון שכונת חיבויו היה, להאיר אל המלכות. ושאר תשלום הענין של המלך הח' ואשתו מהיטבאל, יתבאר בחלק הבא בפ"ב, גם בש"ג ח"ב פט"ז, נבאר באורך אלו המלכים דפרשת וישלח, בלע וחשם ויובב, וע"ש היטב.