תוכן

ב) והענין, כי ארץ אדום היא בינה, דמינה מתערין דינים אדומים כשנים והם השבעה מלכים דזו"ן דנפקו מינה, בסוד נקודות שהיו דינין תקיפים קודם התיקון. ולפי שהד' אחוריים דאו"א וישראל סבא ותבונה, ירדו במקום שבעה מלכים אלו באצילות כנ"ל בפרק שעבר, והיה ביטולם בעת מיתת השבעה מלכים, לכן תמצא שבשבעה מלכים לא נזכר שם אביהם, רק בד' מהם, שהם: בלע בן בעור, ויובב בן זרח, והדד בן בדד, ובעל חנן בן עכבור. להורות על ד' אחוריים של האבות הנז', שגם הם נפלו. אמנם לפי שלא מתו ממש, רק ביטול בעלמא, לכן נזכר בעת המלוכה, ולא בעת מיתת המלכים, כי לא נאמר וימת בלע בן בעור, כמ"ש וימלוך באדום בלע בן בעור. וכן לא כתיב וימת יובב בן זרח. וכן כיוצא בשאר הד', להורות כי אחורי האבות לא מתו, רק ביטול לבד. ומן הראוי היה שאחד מן הד' שנז' בו שם האב, יהיה חשם, שהוא הגבורה, יען שהוא מעורר התפשטות ה' הגבורות באמא, ובו נפלו, וא"כ למה לא נזכר שם האב, כמו שנאמר בב' מלכים הראשונים, והלא הוא ג"כ מלך הג'. אך הענין, כי אין אומרים פלוני בן פלונית, רק בן פלוני הזכר, ע"ש האב, כמ"ש למשפחותם לבית אבותם, והנה חשם רמז אל הנוקבא, שהם ה' גבורות הנוק', לכן לא נאמר בו בן פלונית.