תוכן

יח) והנה זה הטיפה דכורא, שיצתה מן החכמה אל הבינה שהוא בגרון דאריך, ונתערבה שם עם ב' טיפות הנקבות, הנה הוא לצורך תיקון זו"ן. וז"ס הפסוק, ויאמר אהיה אשר אהיה כו'. והענין כמ"ש אצלינו בסוד כונת יציאת מצרים בליל פסח, כי אז היה הז"א בחי' עיבור תוך אימא, ורצה השי"ת להודיע למשה, כי עתה היה נולד הז"א, שהוא ענין יציאת מצרים, והודיעו התחלת הדבר איך היה, כי בתחלה היה הזיווג דא"א בסוד הנשיקין כנז', להוציא זעיר ונוקביה על ידי ב' אהיה אלו הנז', שהם בגרון דאריך, שהם ב' אהיה לצורך זו"ן, א' לז"א, וא' לנוק', והבן זה. כי כמש"ל, שהם ב' אהי"ה, כנגד או"א, כן משם נמשך אל הז"א ואל הנוק'. ואלו הב' אהיה, הם מש"ה אהיה אשר אהיה, כמבואר לעיל בפרק זה. אח"כ ירדו טיפות אלו ליסוד דאריך, ומשם למלכות דאריך, ומשם לאבא, ומשם לאימא, כמ"ש בפרק הבא בע"ה. ושם באימא נשאר בסוד עיבור, ושם נתקן לגמרי. ואימא זו היא סוד שם אהיה הג', כמ"ש אהיה שלחני אליכם. ועיין בח"ב פ"ג. ואח"כ כשנולד ז"א, הנק' שם ההוי"ה כנודע, אז נאמר כה תאמר אל בני ישראל ה' אלהי אבותיכם כו', כי כבר נולד ז"א, ונתגלה שם שם ההויה. ונחזור אל הענין, כי חכמת א"א, הוריד טיפת דכורא שהוא יה"ו דההי"ן, שהוא מ"ב, בגרון שלו שהיא הבינה, ושם נכללה תוך ב' טיפות ב' אהיה, שהם מיין נוקבין, ונמצא מה שמתגלה עתה, הם ב' אהיה שבגרון, שהם ב"פ מ"ב כנזכר.