תוכן

ו) ועתה נבאר מציאותם, הנה יו"ד במילואה, הם ג' אותיות, ואות הראשונה שהיא י', היא רמז לאבא, הנק' יו"ד דשמא קדישא, וגם הוא רמז אל הי"ס דפרצוף אבא. וב' אותיות המילוי שהם ו"ד, הם ג"כ בגימטריא י', והיא כנגד אמא בי"ס שלה. ואמנם נרמזו י' ספירותיה, ונחלקים באותיות ו"ד, לפי שאמא עיקרא היא אות ה' דשמא קדישא, ולכן נרמזו הי"ס שבה בב' אותיות ד"ו, שצורת ה' אחת. הרי נתבאר ענין הבן בחכמה, כי עיקר האות הוא בחכמה, אמנם הבינה בכאן היתה טפלה לו, ונרמזה בסוד מילואו. וכבר נתבאר לעיל ש"ב ח"ב פ"ב ע"ש, כי כל מילוי מורה על הנקבה, שהוא דינים, ומילוי גימטריא אלהים, נמצא כי מילוי האות, רומזת אל הנוק' הנטפלת אל הזכר, והנה זו הנקבה הנכללת באות יו"ד, נק' אמא עילאה, והיא בינה, שהיא הבחי' הא' מהג' שביארנו לעיל.