תוכן
ב) התקון השלישי, הוא קרומא דאוירא, אזדכך וסתים, כי אזדכך, כדי שיוכל לעבור אור האוירא דבגו גלגלתא, להאיר דרך האי קרומא, במוחא סתימאה. אך עכ"ז הוא סתים, כי הומעט האור, ויוכל ההוא מוחא לקבלו. משא"כ אם היה פתוח. ובתוך האי קרומא מתלבש הת"ת דעתיק, כי הקרום החופה, הוא דמיון הרקיע שהוא ת"ת.
וז"ס הרקיע המבדיל בין מים למים, שהם חו"ג דעתיק, המתלבשים בגלגלתא ומוחא, והת"ת מפסיק בין שניהם, ומבדילם, ומכריע ביניהם. כי הת"ת הוא ו' שבשם כנודע, והוא דמיון הרקיע הנטוי כעין ו', כמ"ש נוטה שמים כיריעה, שהוא סוד זה הקרום, כמו היריעה. והחו"ג הם כדמיון ב' יודין, בב' צידי הוא"ו, ונמצאו שלשתם צורת א' שעליה נאמר יהי רקיע, ויהי מבדיל בין מים למים, שהם ב' יודין, עלאה ותתאה.
ולפי שתמיד הקרום שהוא הת"ת נוטה אל החסד, וגם הוא ענף הדעת הגנוז באוירא, לכן נקרא קרומא דאוירא, ולא קרומא דמוחא כנ"ל פ"ד, ולפי שבאוירא מתלבש הדעת דעתיק, שאינו מכלל הז"ת דעתיק, אלא נשמה שלהם, לכן לא נזכר רק שבעה תקוני רישא, ולא אמרו שמונה תקוני רישא, כי אין האוירא נכנס בסוג עמהם כי הוא נעלם.
