תוכן

ה) ונבאר ענין האותיות שהם הכלים, כנ"ל ש"א ח"א פ"א, והם הם החסדים והגבורות שנמשכין בטיפת הזכר להוליד את הולד, להיותו נוצר על ידיהם ציור איבריו, והם הם הכ"ב אותיות, ואלו הכ"ב אותיות הם בחי' כלים דאו"א וזו"ן, כי החסדים והגבורות הם הכ"ב אותיות, ונכנסים באו"א, ומהם מצטיירים הכלים דאו"א פנים ואחור, ומשארית החסדים שהם שאר האותיות, נוצרים הכלים דזו"ן. וזה פרטן: ט' אותיות אוכל מספר"ת, הם הכלים של פנים לאו"א. ושש אותיות בדק חי"ה, הם הכלים דאחוריים דאו"א, הנזכר בזוהר בכתיבת יד שמתייגים עליהם תג א' בכל אות מהם. וז' אותיות הנשארים, הם שעטנ"ז ג"ץ, הם כלים דזו"ן, שבעה המלכים. אך אותיות או"א האחוריים והפנים, הם ט"ו, כמנין י"ה, שהם או"א, י"ה משם ההויה. ולהיות או"א גדולים כפלים מן הזו"ן, לכן הוצרכו לקחת אותיות כפלים יותר ממה שלקחו זו"ן. והנה באותיות אוכ"ל מספרת, שהם פנים דאו"א, אין בהם שום תג עליהם, יען נשארו האורות בתוכם, אכן ששה אותיות בד"ק חי"ה, שהם אחוריים דאו"א, מתייגים על כל אחד מהם תג א', להורות כי נפלו כלי האחוריים, וחסר מהם אור האזן העליונה דא"ק, אשר לכן נפלו, כנ"ל בפ"ד, ואותו האור חופף עליהם אחר נפילתם.