תוכן

ד) והנה נתבאר במקום אחר, ענין הס"ת, שהוא יסוד דאבא, הנכנס תוך ז"א, וכבר ידעת כי במחשבה שהיא החכמה, איתברירו כולהו ניצוצין דאזדריקו כו', והיות הס"ת בלי נקודות וטעמים, מורה על המלכים דמיתו, שהם האותיות והתגין שעליהם, ונתקנין ע"י יסוד דאבא, דבמחשבה אתבריר כלא, ע"י הקריאה שאדם קורא, וממשיך בו בז"א שהוא תורה שבכתב, את הטעמים והנקודות ע"י קריאתו, ולכן תראה כי הטעמים והנקודות יש להם הרגשה ונדנוד בקריאתם, יען הם מורים בתחיית המלכים, שחזרו להחיות ע"י הטעמים החדשים שבאו, וגם ע"י הנקודות שחזרו לתוכם. אך התגין אין בהם נדנוד כלל, כי הם בחינת האורות בהיותם פורחים על הגופות המתים, בסוד ונפשו עליו תאבל. וגם תמצא חילוק אחר, כי הטעמים והנקודות יש מהם שנתונות למעלה מן האותיות, או באמצע. וכן בנקודות אך התגין כולם למעלה מן האותיות לסיבה הנז' אמנם נוגעים בהם.