תוכן

ב) והנה שם אבגית"ץ, זה בחסד ולפי שממנו התחלה מיתת המלכים לכן כל השבעה נרמז ביחד בו וזהו אבגית"ץ פירוש: אבג"י ת"ץ, כי אבג"י הוא שט"ן, כמ"ש בתלמוד, אבגא דבי רב, שהם הקליפות, והוא כמו אותיות שעטנז, שגם בהם נרמז בחינה זו שט"ן ע"ז כמש"ל, והנה אבג"י בגי' י"ו, והנה אותיות אב"ג, שהם בגי' ו', הם ו' מלכים דז"א, ויו"ד דאבג"י הוא המלכות, יו"ד זעירא, ושניהם י"ו, שיעור רוחב ר"ה י"ו אמה, כמש"ל פ"א מח"ב, כי אלו המלכים נק' ר"ה קודם התיקון, ואלו השבעה מלכים שהם אבג"י, נתצו. וזהו ת"ץ, כי נשברו כליהם. ואמנם קר"ע שט"ן, הוא כנגד הגבורה ולפי שביטול אחורי או"א לא גמרו עד הגבורה כנ"ל פ"ז, לכן נרמז ביטול האחוריים ההם בשם זה, כי לא היתה נתיצה ושבירה כמו השבעה מלכים, רק קריעה לבד, כי נקרעו האחוריים, והוסרו מן הפנים, כמו שקורע בגד אחד לשנים, ואינו שבירה ונתיצה והריסה גמורה, כי נשארו במקומם באצילות, ככותל הנקרע לב', ולא נותצו אבניה, ולא נתפזרו, ועל ידי קריעה זו נמשכו ונתגלו הקליפות, שהוא השט"ן ז"ש קר"ע שט"ן.
והנה נתבאר, כי או"א הן ב' שמות הוי"ה, ואהי"ה דיודי"ן, שהם בגי' זכור. והיא בחינת פנים בפנים. אך אחוריהם הם אחורי אלו הב' שמות, שהם בגי' תשכח, כי הזכירה נמשכה מהפנים, והשכחה מאחוריים, כי שם הקליפות, ולכן קר"ע שט"ן גם היא בגי' תשכ"ח והכולל, כי בשם זה נקרעו האחוריים הנזכר, שהם תשכח.