תוכן

ח) ודע, כי החסד דעתיק שבתוך כתר דא"א, נקרא אוירא דכיא. והגבורה דעתיק שבתוך חכמה דא"א, נקרא בוצינא דקרדינותא. וז"ש באדרת האזינו דף רצ"ב ע"ב, מבוצינא דקרדינותא נפק ניצוצא, פטישא תקיפא, דבטש ואפיק זיקין עלמין קדמאי, ומתערבי באוירא דכיא כו', פי' הדברים, במה שהודעתיך לעיל בריש פרקין, כי או"א מהני תרין רישין נמשך חיותם. ונמצא כי זה החסד דעתיק שבתוך הכתר, הנק' אוירא דכיא, אפיק מיניה חד רוחא דגניז בעתיק יומין, שהוא יו"ד דנפק מאויר, ואשתאר אור. וזו היו"ד, הוא אבא, יו"ד דשמא קדישא, אשר בתחילה היה גנוז בעתיק בזה החסד. ולכן כשיצא זו היו"ד מזה האויר, ונעשה ממנו בחי' אבא, לא נפק אלא מלביש לחסד דא"א, ואז בהאי אבא אתגניז האי אוירא, ר"ל שמאיר בו דרך העלם וגניזה מלמעלה עד שם. וגם מבוצינא דקרדינותא שהיא גבורה דעתיק, נפק ג"כ מיניה חד ניצוצא והאי ניצוצא אתגניז במעי אימא, הם בסוד הגבורות דבמעי אימא, הנמשכות אליה מגבורת עתיק. ואלו הב' בחי' שבאו"א, חוזרים גם הם לברר החלקים הצריכין אל זו"ן, וכדין נפיק חד גלגלא כו'.