תוכן

א) אחר שנתבאר בפרקים שעברו, ענין השבעה מלכים הנזכר, נבאר עתה עוד. כי זה המקרה שקרה אל שבעה מלכים האלו, של כללות עולם הנקודים, גם קרה בפרטות, והוא כמ"ש בש"ג ח"א פ"ח, וח"ב פ"א, ענין הי"ס שהם מקוריות ושרשים אל כל האצילות, שהם מי"ס דא"א עם עתיק יומין. המתחלקים: כח"ב, באריך. וחג"ת, בז"א ונה"י, בנוקבא. ולכן ג"פ היה ענין ביטול שבעת המלכים, א' דאריך. ב' בז"א. ג' בנוקבא. והענין, כי כאשר יצא בתחילה בחינת הא"א קודם התיקון, הנה הג"ר שבו יצאו יותר מתוקנות קצת, להיותם ג"ר חשובות כאחד, ע"ד הנ"ל בח"א פ"א, ויכולים לקבל האור שלהם. אכן בצאת השבעה תחתונות שבאריך, מן הבינה שבו, שהיא אם הבנים, לא יכלו לקבל האור שלהם, ונתבטלו. וזהו ענין השבעה מלכים שמלכו בארץ אדום היא הבינה דא"א, ונקרא ארץ אדום, דדינין מינה מתערין, כנודע בכל בחינת בינה בכל מקום שהיא. וכן אח"כ בצאת ז"א כלול מי"ס, הנה הג"ר שבו יכלו לסבול האור, ולא נשברו, וכאשר יצאו מן הבינה שבו, השבעה תחתונות שלו, לא יכלו לקבל האור שלהם, ונשברו ומתו, והרי הם ז' מלכים שניים מז"א. וכן אח"כ בצאת נוקבא דז"א, יצאו הג"ר, וכאשר באו לצאת הז' התחתונות שבה מן הבינה שבה, לא יכלו לסבול האור, ומתו. והרי הם שבעה מלכים שלישיים, מנוק' דז"א, וכולם מלכו בארץ אדום, היא הבינה שבכל אחד מהם. וזהו ענין שנזכר ג"פ ענין דרוש אלו המלכים, באדרת נשא, כנגד ג"פ שנתהוה מציאותם.